רמז לשיקום האותנטיות

האמן העכשווי קים הונג רוק

קים הונג רוק הוא אמן עכשווי קוריאני שהחל בציור והרחיב את עשייתו למיצג, צילום, וידאו ומיצב.

הוא נולד ב-1985, סיים את תיכון וימון ונכנס ב-2005 למחלקה לציור במכללה לאמנויות יפות של אוניברסיטת הונגיק, שבה התמחה בציור.

במהלך לימודיו הקים סטודיו פרטי והמשיך לעבוד הן בתוך האוניברסיטה והן מחוצה לה. במפגשים עם צלמים, יוצרי וידאו, דוגמנים, שחקנים ואנשים מתחומים אחרים נחשף לשיטות עבודה ולנקודות מבט מגוונות. מתוך כך החל להתעניין באופן שבו אותו אירוע עשוי להתפרש אחרת בהתאם לעמדת המתבונן ולניסיונו.

בין עובדה לתפיסה

לאחר שסיים את שירותו הצבאי וחזר לאוניברסיטה, החל קים הונג רוק את פעילותו כאמן ב-2008, בעודו סטודנט, בפיתוח עבודות תחת הכותרת המשותפת ״רמז לשיקום האותנטיות״. במקום להעמיד בחזית את רגשות האמן או מסקנותיו, הציג את המצבים שבהם נתונים אנשים, אירועים ופעולות, והותיר לצופים מקום להתחיל לחשוב בעצמם.

כאן ״ביטוי אובייקטיבי״ אינו אומר שנקודת המבט של האמן או הכיוון הערכי של העבודה נעלמים. שיפוט האמן נכנס בהכרח לבחירת נושא ולבניית מצב. האובייקטיביות שחיפש קים הונג רוק הייתה קרובה יותר לגישה המצמצמת בימוי רגשי והסבר ישיר, כדי שהנושא והמצב יופיעו תחילה לפני הצופה.

רמז לשיקום האותנטיות: צחצוח שיניים

״רמז לשיקום האותנטיות: צחצוח שיניים״, שהחלה ב-2008, היא סדרת עבודות מיצג וצילום המציבה פעולה יומיומית שאנשים רבים חוזרים עליה בין אנשים שונים ובמקומות שונים.

צחצוח שיניים הוא בדרך כלל פעולת היגיינה במרחב פרטי. האמן העביר אותה אל מול יצירת אמנות, לסטודיו במהלך שיעור רישום עירום ולבית קולנוע. אולם משמעות העבודה חורגת מהצגת פעולה מוכרת במקומות לא מוכרים. צחצוח השיניים מזמין את הצופים לשקול מחדש, בתוך סצנה אחת, את היחסים בין אמן לעבודה, בין סטודנט ליוצר ובין אמנות לתעשייה.

רמז לשיקום האותנטיות: צ'וי ג'ונג סיק

רמז לשיקום האותנטיות: צ'וי ג'ונג סיק / הדפסת למבדה, 2008, קים הונג רוק

שני אנשים מצחצחים שיניים מול עבודה מאת צ'וי ג'ונג סיק. במקום לתאר אנשים הצופים ביצירה, העבודה מציבה פעולה גופנית יומיומית שמבצע צ'וי לפני יצירתו שלו באותו פריים עם היצירה. בכך היא מזמינה לבחון מחדש את הקשר בין מי שיצר עבודה לבין העבודה עצמה.

רמז לשיקום האותנטיות: שיעור רישום עירום

רמז לשיקום האותנטיות: שיעור רישום עירום / הדפסת למבדה, 2008, קים הונג רוק

מיצג זה נערך במהלך שיעור רישום עירום. במסגרת שיעור המוקדש להתבוננות בגוף האדם ולרישומו, בחר האמן באופן עצמאי בצחצוח שיניים והפך אותו לעבודה.

מעמדותיהם של הסטודנט והאמן חופפים בסצנה אחת. גם בתוך תהליך הלימוד מתגלה יוצר המגבש ומבצע עבודה על פי שיקול דעתו. העבודה אינה רואה בסטודנט רק מי שטרם הפך לאמן, אלא אמן שכבר יוצר ומבצע עבודות בעצמו.

רמז לשיקום האותנטיות: מגהבוקס

רמז לשיקום האותנטיות: מגהבוקס / הדפסת למבדה, 2008, קים הונג רוק

כמה אנשים עומדים יחד ומצחצחים שיניים במגהבוקס במתחם קואקס. לצד מי שנאספו לצילום, הוזמנו גם עוברי אורח להשתתף; כמה מהם הצטרפו במקום וצחצחו שיניים כחלק מיצירת העבודה.

הקולנוע מגיע לקהלו באמצעות המערכת התעשייתית של הפקה, הפצה והקרנה. גם האמנות החזותית פוגשת את החברה בתוך מסגרות של יצירה, תצוגה, הפצה ומסחר.

העבודה מציבה בפריים אחד את המשותף לסרט ולאמנות חזותית: שניהם צורות ביטוי אמנותיות הקיימות בתנאים מסחריים. היא מזמינה לבחון מחדש תפיסות ועמדות שונות, שלפיהן אופיו התעשייתי של הסרט מתקבל בקלות, בעוד שהאמנות החזותית נתפסת רק כתחום טהור הנפרד מן השוק.

בשלוש העבודות, צחצוח השיניים הוא אמצעי להעברת פעולה יומיומית למקומות לא מוכרים, וגם פעולה הבוחנת מחדש את הגבולות בין אמן ליצירתו, בין סטודנט ליוצר ובין אמנות לתעשייה.

רמז לשיקום האותנטיות: הונג סוק צ'ון

רמז לשיקום האותנטיות: הונג סוק צ'ון

רמז לשיקום האותנטיות: הונג סוק צ'ון / הדפסת למבדה, 2011, 120 × 120 ס״מ, קים הונג רוק

לאחר שהונג סוק צ'ון יצא מהארון בפומבי ב-2000, הוא עזב בזה אחר זה את תוכניות הטלוויזיה שבהן הופיע. לאורך תקופה ממושכת השתנה מבטן של החברה והתקשורת, והוא שב לטלוויזיה והמשיך בפעילותו. קים הונג רוק יצר איתו עבודה זו ב-2011.

במקום לשפוט את השינוי האישי של הונג סוק צ'ון, העבודה מזמינה את הצופים לבחון כיצד השתנה מבטן של החברה והתקשורת עליו. היא אינה מגדירה את זהותו באמצעות הסבר יחיד, אלא עוסקת בתפיסות המשתנות שסביבו.

מגוון אמצעי ביטוי שהתרחב מתוך הציור

שמן על בד, 120 × 120 ס״מ, 2010, קים הונג רוק

קים הונג רוק המשיך לצייר גם כשהרחיב את אמצעי הביטוי שלו לצילום, מיצג ומיצב. במקום לזנוח את הציור ולעבור לאמצעים אחרים, בחר מדיום בהתאם לנושא ולשיטה של כל עבודה.

טמפרת ביצה על לוח עץ, 2004, מתיק העבודות שהוגש לקבלה לאוניברסיטת הונגיק, קים הונג רוק

שמן על בד, 2007, דיוקן עצמי, קים הונג רוק

עבודת טמפרת הביצה מ-2004, הדיוקן העצמי מ-2007 וציור השמן מ-2010 מראים שעשייתו של קים הונג רוק החלה בציור. אפשר לראות בעבודות הצילום, המיצג, הווידאו והמיצב המאוחרות תהליך של הרחבת אמצעי הביטוי, יותר מאשר תוצאה של ניתוק מן הציור.

תערוכת היחיד הראשונה
רמז לשיקום האותנטיות: בוסו, ראול

רמז לשיקום האותנטיות: בוסו, ראול / מיצב, מיצג, וידאו, צילום, טקסט / מיצג בן חמישה ימים, חלל התערוכה פתוח 24 שעות ביממה / 2013 / קים הונג רוק

״רמז לשיקום האותנטיות: בוסו, ראול״ היא תערוכת היחיד הראשונה של קים הונג רוק. היא עוסקת בחוויית משפחת בוסו, שיצאה מקובה ברפסודה בדרכה לארצות הברית ב-1993. התערוכה נפתחה ב-25 במרץ 2013, עשרים שנה לאחר תחילת המסע, ונמשכה עד 31 במרץ.

שני הילדים שהפליגו עם המשפחה היו בני ארבע וחמש; ראול בוסו הבן היה אז בן חמש. לפי זיכרונות המשפחה, ראול בוסו ושותפיו למסע הכינו רפסודה ביער מנגרובים הרחק מפיקוחו של משמר החופים הקובני, ויצאו לים בלילה.

ראול בוסו הבן זכר כיצד נשענו זה על זה כדי להתחמם בים הקר, ואת ציפייתו שבארצות הברית יוכל לצפות בסרטים מצוירים בטלוויזיה ללא הפסקות חשמל. סערה הסיטה את המשפחה ממסלולה במהלך המסע, והם נסחפו במשך חמישה ימים. תחילה הבחינה בהם ספינת דיג, ולאחר מכן חילץ אותם משמר החופים של ארצות הברית.

קים הונג רוק פגש את ראול בוסו הבן וראיין אותו על חוויית משפחתו. ב-2013, כעבור עשרים שנה, בנה רפסודה בגודל ובצורה של הרפסודה המקורית, תוך שימוש בברזל, אלומיניום, גלגלי אופניים ומשוטים, והציב אותה בחלל התערוכה.

האמן וראול בוסו הבן, שכבר היה מבוגר, אכלו, ישנו וחיו על הרפסודה במשך חמישה ימים. בהשראת המצרכים שהמשפחה הכינה אז, השתמשו במיצג ב-Spam, בשוקולד ובמים. הגלריה נותרה פתוחה עשרים וארבע שעות ביממה לאורך המיצג.

בעבודה זו הצופים לא נותרו בחוץ כמי שרק מביטים בתוצאה גמורה. הם התקרבו לסביבה שבה חיו האמן וראול בוסו הבן, האזינו לסיפורם ושוחחו איתם; גם המפגשים האלה הפכו לחלק מן המיצג.

תיעוד שצילם משמר החופים של ארצות הברית / פלורידה, ארצות הברית / 6 דקות ו-50 שניות / 1993

בגלריה הוצג גם תיעוד המסע והחילוץ מ-1993. בהצבת התיעוד ההיסטורי והמיצג שנערך עשרים שנה לאחר מכן באותו חלל, אפשרה התערוכה לצופים לבחון את הקשר בין ניסיון חיים, זיכרון ושחזור.

התערוכה הציבה את הנתק בין ארצות הברית בעלת המערכת הליברלית לבין קובה בעלת המערכת הסוציאליסטית לצד היחסים בין דרום קוריאה לצפון קוריאה. כך השוותה בתוך עבודה אחת את ההבדלים בין מערכות בזמנים ובמקומות שונים.

בדיוק עשרים שנה לאחר מכן, ב-2013, הביא האמן את יציאת משפחת בוסו מקובה הסוציאליסטית אל ארצות הברית הליברלית ב-1993 לחלל תערוכה בדרום קוריאה. כשיחסי ארצות הברית וקובה נקראו מחדש דרך יחסי דרום וצפון קוריאה, נפגשו הערכים והסמלים של שני זמנים ומקומות שונים.

מסעה של משפחת בוסו אינו מוצג רק כחוויית הגירה באזור מסוים, אלא כאירוע שבו משפחה בחרה את כיוון חייה בין מערכות פוליטיות שונות. חווייתם מציבה לפני הצופים כיום את ערכו וחשיבותו בחיים של הליברליזם, השומר על בחירה אישית ועל חופש תנועה.

ראול בוסו הבן והאמן קים הונג רוק יושבים על הרפסודה במהלך המיצג. מאחוריהם נראה הטקסט המתעד את מסעה של משפחת בוסו.

מראה חלל התערוכה המשלב את הרפסודה, תצלומי הדיוקן וסרטון הריאיון.

מראה המיצב שבו הרפסודה והסרטון המתעד את המסע והחילוץ ב-1993 ניצבים זה מול זה.

קיר התערוכה המציג תצלומי דיוקן של משפחת בוסו ושל מי שהשתתפו במסע.

קיר התערוכה המציג טקסט המתעד את מהלך מסעה של משפחת בוסו.

המיצג לא נועד לשחזר במדויק את החוויה מלפני עשרים שנה. באמצעות תנאים מוגבלים של מקום, זמן ומזון ביקש להתקרב לזיכרונה של משפחה ולשתף את הצופים כיום במשמעות הבחירה בחירות.

לפי זיכרונה של משפחת בוסו, האוכל הראשון שאכלו לאחר שהגיעו לארצות הברית ב-1993 היה ממקדונלד'ס. בהשראת זיכרון זה אכלו קים הונג רוק וראול בוסו הבן אוכל של מקדונלד'ס על הרפסודה ביום האחרון של המיצג ב-2013. החוויה הובילה בהמשך אותה שנה לתערוכת היחיד השנייה של קים הונג רוק, ״רמז לשיקום האותנטיות: מקדונלד'ס״.

קים הונג רוק וראול בוסו הבן אוכלים אוכל של מקדונלד'ס על הרפסודה ביום האחרון של המיצג, 30 במרץ 2013

תערוכת היחיד השנייה
רמז לשיקום האותנטיות: מקדונלד'ס

רמז לשיקום האותנטיות: מקדונלד'ס / אבק יהלומים על נייר עטיפה של המבורגר, 2013, קים הונג רוק

״רמז לשיקום האותנטיות: מקדונלד'ס״ הייתה תערוכת היחיד השנייה של קים הונג רוק, שנערכה ב-2013. האמן הוסיף אבק יהלומים לעטיפות המבורגרים של מקדונלד'ס שנאספו בכמה ערים.

משפחת בוסו זכרה את מקדונלד'ס כאוכל הראשון שפגשו לאחר שהגיעו לארצות הברית; בעבודה הוא מופיע כחוויה מוחשית של המפגש הראשון עם ליברליזם ועם חברה קפיטליסטית. לצופה אחר הוא עשוי להיות ארוחה יומיומית או מותג בינלאומי מוכר. העבודה מראה שאותו חפץ יכול לשאת משמעויות וערכים שונים בהתאם לניסיון אישי, למקום ולזמן.

קים הונג רוק הוסיף אבק יהלומים, שמחירו וערך החליפין שלו גבוהים בשוק הקפיטליסטי, לעטיפות המיוצרות בייצור המוני ומושלכות לאחר השימוש. אבק היהלומים ששימש בעבודה אינו אבקה, אלא יהלומים טבעיים זעירים בעלי פאות רבות המסוגלות להחזיר אור.

מוצר צריכה המושלך לאחר השימוש ואבן חן נפגשים על משטח אחד. כך מתחברת עקבת הצריכה היומיומית, שסימנה את תחילת חוויית הקפיטליזם של משפחה אחת, לחפץ שבו מתרכז ערך שוק רב. בלי להצביע ישירות על הקפיטליזם במילים או בסיסמאות, היחסים בין שני החומרים מציגים בתמצית את מגוון הערכים הנוצרים בו.

רמז לשיקום האותנטיות: שיקגו, אמריקה / אבק יהלומים על נייר עטיפה של המבורגר, 2013, קים הונג רוק

רמז לשיקום האותנטיות: הו צ׳י מין, וייטנאם / אבק יהלומים על נייר עטיפה של המבורגר, 2013, קים הונג רוק

רמז לשיקום האותנטיות: בואנוס איירס, ארגנטינה / אבק יהלומים על נייר עטיפה של המבורגר, 2013, קים הונג רוק

לפי חומרי התערוכה מאותה תקופה, האמן אסף עטיפות של מקדונלד'ס מעשרים מדינות בעזרת אנשים רבים. כל עבודה נקראה על שם העיר והמדינה שבה נאספה העטיפה. כך איגדה הסדרה את עקבות הייצור, ההפצה והצריכה של מותג עולמי אחד באזורים שונים.

לפי רישומי האמן, הוא ביקש עזרה משגרירויות קוריאה בכמה מדינות ומארגונים אחרים כדי לאסוף את העטיפות. צ'וי סי וון הודיע למעריציו ברחבי העולם על האיסוף, ואנשים שהתגוררו בחו״ל השתתפו גם הם באיסוף החומרים.

האמן תיעד שבמהלך האיסוף קיבל תשובות מכמה אזורים שלפיהן אין בהם מסעדות מקדונלד'ס. התיעוד הזה משלב בסדרה גם את העובדה שנוכחות מקדונלד'ס השתנתה אז מאזור לאזור.

בסדרה זו מקדונלד'ס הוא גם האוכל הראשון שמשפחת בוסו פגשה בארצות הברית, וגם חפץ שבאמצעותו הקפיטליזם נחווה באופן מוחשי בצריכה היומיומית ובייצור ובהפצה גלובליים. בהצבת מוצר צריכה יומיומי המושלך לאחר השימוש יחד עם אבן חן שמחירה וערך החליפין שלה גבוהים בפועל, העבודה מראה כיצד צורות שונות של ערך נוצרות ומוחלפות בקפיטליזם.

התהליך שבו עטיפה שנועדה להיזרק פוגשת אבק יהלומים, הופכת ליצירת אמנות וזוכה בערך חדש, קשור לאופן שבו הקפיטליזם יוצר ומרחיב ערך באמצעות ייצור, הפצה, חליפין ויצירה. דרך הקפיטליזם שמשפחת בוסו חוותה לאחר הגעתה לארצות הברית, העבודה בוחנת מחדש בחירה אישית, הזדמנויות ואפשרויות ליצירת ערך.

עבודות מהסדרה הוצגו גם ב-LA Art Show, שנערך ב-Los Angeles Convention Center ב-2014.

תערוכת היחיד השלישית
רמז לשיקום האותנטיות: שפחת מין צבאית

רמז לשיקום האותנטיות: שפחת מין צבאית / וידאו ומיצב, 2015 / קים הונג רוק

״רמז לשיקום האותנטיות: שפחת מין צבאית״ הייתה תערוכת היחיד השלישית של קים הונג רוק, שנערכה מ-23 ביולי עד 23 באוגוסט 2015.

במקום הביטוי המקובל ״נשות הניחומים של הצבא היפני״, השתמש האמן במילים ״צבאית״, ״מין״ ו״שפחה״ בכותרת התערוכה. בכך ביקש לחשוף באופן ישיר יותר את אופיים של המלחמה והאלימות המינית הממוסדת שבהם עסקה התערוכה.

התערוכה תיעדה בווידאו, בצילום ובמיצב חמש נשים שנפגעו ממערכת ״נשות הניחומים״ של הצבא היפני והיו בחיים בעת יצירת העבודה ב-2015: פארק אוק סון, לי אוק סון, קים סון אוק, קים קון ג'ה וקאנג איל צ'ול.

שלוש תערוכות היחיד התחברו למסלול הבוחן את השפעתן של מערכות והיסטוריות שונות על חיי יחידים. הראשונה עסקה בערכו ובחשיבותו של הליברליזם דרך בחירתה ותנועתה של משפחה אחת. השנייה בחנה את הערכים הנוצרים בקפיטליזם ואת משמעותם דרך שילוב חפצים שונים. השלישית תיעדה את ההשלכות שהאימפריאליזם הותיר בחיי יחידים דרך פניהן ומבטיהן של חמש הנשים.

רמז לשיקום האותנטיות: פארק אוק סון

צילום, 2015 / קים הונג רוק

רמז לשיקום האותנטיות: לי אוק סון

צילום, 2015 / קים הונג רוק

העבודה בנויה מהקרנת קטעי וידאו של חמש הנשים על מסך כותנה לבן בגודל 3 × 2 מ׳.

בווידאו חמש הנשים אינן משחזרות את הפגיעה שחוו ואינן אומרות דיאלוג שנכתב לצילום. הן יושבות בכיסא ומביטות למצלמה, תוך צמצום מחוות המדגישות רגש מסוים. הצופה פוגש את מבטן בגובה העיניים, בתמונות המוקרנות בגודל הקרוב לגודלן של הדמויות במציאות.

לפי רישומי העבודה של האמן, כמה מחמש הנשים שאלו בעת הצילום אם התמונות מיועדות לדיווח חדשותי או לדיוקן לזיכרון לאחר המוות. לאחר ששמעו שהצילום מיועד ליצירת אמנות, כמה מהן סידרו את שערן או החליפו בגדים לפני שישבו מול המצלמה.

מבנה זה היה קשור לשיטת עבודה שביקשה לתעד את החמש לא כדמויות המוגבלות לרגש יחיד או לדימוי של האופן שבו ״קורבן״ אמורה להיראות, אלא כיחידות ששמן פארק אוק סון, לי אוק סון, קים סון אוק, קים קון ג'ה וקאנג איל צ'ול.

רמז לשיקום האותנטיות: קאנג איל צ'ול

צילום, 2015 / קים הונג רוק

מבקר פוגש את מבטה של קים קון ג'ה המנוחה בווידאו

הכיסא ששימש בצילום חמש הנשים הוצב גם בחלל התערוכה. כשהכיסא בווידאו והכיסא האמיתי הועמדו זה מול זה, זמן הצילום נקשר לזמן התערוכה.

הצופים יכלו לשבת בכיסא ולפגוש את מבטה של הדמות בווידאו בגובה העיניים. הכיסא נעשה אמצעי המקשר בין חמש הנשים שהשתתפו בצילום לבין הצופים כיום, ומאפשר להם להיפגש פנים אל פנים.

קים קון ג'ה נולדה בפיונגצ׳אנג שבמחוז גנגוון ב-1926. ב-1942 נלקחה לתחנת ״ניחומים״ של הצבא היפני בהונצ׳ון, במחוז ג׳ילין שבסין, ושם סבלה מהתעללות במשך כשלוש שנים עד השחרור, שלאחריו חזרה לקוריאה.

ב-2007 העידה על הפגיעה שחוותה בדיון שנערך במסגרת ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי. ב-2000 וב-2006 תרמה ל-The Beautiful Foundation בכל פעם 50 מיליון וון, בסך הכול 100 מיליון וון, והניחה את הבסיס ל״קרן סבתא קים קון ג'ה״. בעזרת תרומות נוספות מהציבור, הקרן תמכה עד יולי 2017 בשכר הלימוד של כ-250 סטודנטים שעזבו מסגרות להגנת ילדים.

על עדותה ועל פעילותה לצדקה קיבלה קים קון ג'ה ב-2014 את מדליית הקמליה של עיטור ההצטיינות האזרחית. העבודה שנוצרה ב-2015 מתעדת אותה גם כשהיא עונדת את המדליה.

קים קון ג'ה נפטרה ב-23 ביולי 2017.

לאחר יצירת העבודה נפטרה קים סון אוק ב-5 בדצמבר 2018, פארק אוק סון ב-7 בספטמבר 2024 וקאנג איל צ'ול ב-28 במרץ 2026.

רמז לשיקום האותנטיות: קים קון ג'ה

צילום, 2015 / קים הונג רוק

עבודה זו אינה מצמצמת את ההיסטוריה של מערכת ״נשות הניחומים״ של הצבא היפני להסבר או לרגש יחיד. היא מציבה את שמותיהן, פניהן ומבטיהן של חמש הנשים לפני הצופים כיום, ומבקשת מהם לבחון את ההשלכות שהאימפריאליזם והמלחמה הותירו בחיי יחידים.

הווידאו והכיסא ששימש בעת הצילום מאפשרים גם לצופים כיום, שאינם יכולים לפגוש את חמש הנשים באופן אישי, להתבונן בדמויותיהן בגובה העיניים.

אותנטיות, רמז, שיקום

״אותנטיות״ בכותרת העבודה מתייחסת לסיבה שממנה נבעה העבודה ולמהותה, מעבר לדימויים שעל פניה ולשיפוטים המוכרים על הנושאים והאירועים שבהם היא עוסקת. במקום לקבע את הפרשנות למסקנה אחת, היא משאירה מקום להתקרב למקור גם מתוך נקודות מבט ונסיבות שונות.

עשייתו של קים הונג רוק מתמקדת בהצגת אנשים, חפצים ואירועים מוחשיים, כדי שהצופים יוכלו לחשוב בעצמם, במקום להציע להם פרשנות קבועה מראש. אין פירוש הדבר שנקודת המבט או הערכים של העבודה אינם ברורים. האמן בוחר בנושאים החשובים בעיניו ומעצב מצבים, ומאפשר לצופים לבחון את משמעותם בעצמם.

ה״רמז״ בכותרת העבודה אינו מסקנה, אלא קצה חוט שממנו מתחילה מחשבה. פעולה יומיומית, פניו של אדם, זיכרונה של משפחה או עטיפה שהושלכה לאחר השימוש הם דוגמאות מוחשיות הממלאות תפקיד זה.

״שיקום״ מתייחס פחות לחזרה מלאה למצב מן העבר, ויותר לתהליך של בחינה מחודשת של אירועים, חפצים ואנשים שנעשו מוכרים, ולשאיפה להתקרב למהותם.

הסדרה ״רמז לשיקום האותנטיות״ החלה בפעולה היומיומית של צחצוח שיניים, והמשיכה למבטה של החברה על יחיד, לבחירתה ולתנועתה של משפחה, לערכו של הליברליזם, לערכים הנוצרים בקפיטליזם ולפניהם של קורבנות מלחמה.

באמצעות עבודות שונות קים הונג רוק מזמין את הצופים לבחון מחדש נושאים שחשבו שהם כבר מכירים, ולחשוב על משמעותם של חירות, בחירה, ערך וכבוד האדם בחיי היחיד.